רש"י על ישעיהו מ״ז:ט׳

« רש"י על ישעיהו מ״ז:ח׳ רש"י על ישעיהו מ״ז:י׳ »

9 וְתָבֹ֩אנָה֩ לָּ֨ךְ שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה רֶ֛גַע בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד שְׁכ֣וֹל וְאַלְמֹ֑ן כְּתֻמָּם֙ בָּ֣אוּ עָלַ֔יִךְ בְּרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בְּעׇצְמַ֥ת חֲבָרַ֖יִךְ מְאֹֽד׃

פירוש רש"י על ישעיהו מ״ז:ט׳

9 שְׁתֵּי אֵלֶּה. שֶׁאָמַרְתְּ, שֶׁלֹּא תֵשְׁבִי אַלְמָנָה, וְלֹא תֵדְעִי שְׁכוֹל, תָּבֹאנָה לָךְ פִּתְאוֹם:

10 שְׁכוֹל. מִיּוֹשְׁבַיִךְ:

11 וְאַלְמֹן. מִמַּלְכֵּךְ; כָּל קְבוּרַת בָּנִים וְגָלוּת בְּנֵי הָאָרֶץ קָרוּי ׳שְׁכוֹל׳:

12 כְּתֻמָּם. כֻּלָּם שְׁלֵמִים בִּגְזֵרָתָם, הַשִּׁכּוּל וְהָאַלְמָנוּת:

13 חֲבָרַיִךְ. לְשׁוֹן כְּשָׁפִים, כְּמוֹ ״וְחֹבֵר חָבֶר״ דברים יח:יא:

« רש"י על ישעיהו מ״ז:ח׳ רש"י על ישעיהו מ״ז:י׳ »